וושינגטון וויזארדס (4-2) – דטרויט פיסטונס (5-3): 99-115

במשפט אחד: התקפה מאוזנת ורבע שלישי מצוין של הוויזארדס הובילו לניצחון חצי מפתיע.

במשחק בין שתי קבוצות שסביר להניח שלא יראו את עצמן בפלייאוף, היה זה הרבע השלישי שהבדיל ביניהן. במחצית הראשונה רוי הוצ'ימורה הראה מדוע הוא אחד הרוקיז הבולטים השנה עם 12 נקודות ברבע הראשון ועם משחק אחראי ומדויק, סייע לו טרוי בראון עם כמה מהלכים מצוינים, כשלעומתם לוק קנארד מחזיק את דטרויט בתמונה. אבל ברבע השלישי התעורר לו הכוכב היחיד של שתי הקבוצות (לפחות כל עוד בלייק גריפין פצוע) – בראדלי ביל עם כמה סלים חביבים, ההגנה התהדקה לה ואפילו שם מהעבר, סי.ג'יי. מיילס חזר מהעבר בשביל לקלוע היטב וליצור סוף סוף יתרון מבטיח בן 15 נקודות בסוף הרבע. היתרון הזה נשמר אל תוך הרבע האחרון בתצוגה מאוזנת מאד של הקוסמים, שאמנם לא צפויים להגיע לפלייאוף, אבל היי – לפחות הם לא שארלוט. בצד של דטרויט, פרט לקנארד, היה זה דראמונד, שהצטרף לקאזינס ולאב בתור השחקן היחיד ב-25 השנים האחרונות עם 3 משחקים רצופים של 20 ריבאונדים. כן, הבחור יודע לקחת ריבאונדים.

וושינגטון: ביל 22 נק', 5 ריב', 6 אס'. טרוי בראון (10 ריב', 3 חט') ותומאס ברייאנט (7 ריב'), 14 נק' כ"א. הצ'ימורה, מיילס ו-ווגנר קלעו 12 נק' כל אחד.

דטרויט: קנארד הנפלא 24 נק', 5 אס'. דראמונד (24 ריב', 4 אס', 2 חט', 2 חס') וכריסטיאן ווד 15 כ"א. ברוס בראון 14 נק', 7 ריב', 7 אס'. סנל עם 11 נק', והלנגוסטין נטול הצוואר (גאלוויי) הוסיף עשירייה.

ברוקלין נטס (4-3) – ניו אורלינס פליקנס (6-1): 125-135

במשפט אחד: ברנדון אינגראם שחקן, אבל הפליקנס הם לא קבוצה.

ג'ארט אלן פתח במדי ברוקלין אחרי שהחל מפתיחת העונה היה זה דווקא דיאנדרה ג'ורדן, ונדמה שההחלטה הייתה מיטבית. ההגנה של ג'ורדן היא לא מה שהייתה פעם, ואלן הידק אותה מעט. עד כמה ש-125 נקודות במשחק זה הידוק…

כבר ברבע הראשון, הנטס הראו שהם אולי לא גדולים השנה, אבל הם בטח גדולים על הפליקנס שהם באמת לא קבוצה כל כך חזקה עד עתה. אז אינגרם עשה את מה שהוא יכול, אבל מנגד זה היה גם קיירי, גם ספנסר, גם קאריס וגם, בעצם כולם. ברבע השני, אינגרם ולונזו בול הצליחו להשוות את המשחק, אבל זה פשוט לא הספיק כשקיירי, לברט אבל אולי בעיקר ג'ארט אלן עם הגנה חביבה וכמה פעולות טובות בהתקפה יצרו הפרש בן 17 נקודות עם סיום הרבע כשהיתרון של הניו יורקים לא מוטל בספק. בהמשך זה לא השתנה, קיירי במשחק גדול מאד שלו היה שם תמיד בשביל לשמור על ההפרש הבטוח מהפליקנס כשהיחיד שמנסה לעשות משהו בניו אורלינס, הוא כאמור האטרייה ששיחקה שנה שעברה בלוס אנג'לס ומוכיח את עצמו ממשחק למשחק כשחקן התקפי חביב פלוס פלוס (פלוס). עם סיום הרבע, היו אלו רדיק וג'וש הארט עם דקות טובות שצמצמו את ההפרש ל-6 ונתנו תקווה מסוימת לעיר הג'אז והקראול.

שלשות של טמפל במשחק טוב וקאריס לברט החזירו את הצבע ללחיים של ברוקלין, ולמרות שהמשחק המשיך להיות צמוד, קיירי ולברט תמיד הצליחו לשמר על היתרון הקטן. שלשה של השחקן השני שהכי מזכיר את קליי תומפסון – ג'ו האריס (שמזכיר אותו רק קצת פחות מדווין בוקר, אליו עוד נגיע היום) גמרה את המשחק בפועל עם 53 שניות לסיום.

ברוקלין: קיירי 39 נק', 9 אס', 3 חט'. לברט 23 נק', 7 ריב', 5 אס', האריס 19 נק', 4 אס'. ג'ארט אלן במשחק מעולה נתן דאבל דאבל של 18+10. טוריאן פרינס שמשחק מעולה מאז תחילת העונה גם הוא נתן דאבל דאבל של 12 נק' ו-11 ריב', וגם 4 חט', וגארט טמפל קלע את כל הסלים החשובים וסיים עם שלוש שלשות ו-13 נקודות.

פליקנס: כאמור בעיקר אינגרם, עם 40 נק' (רק שלשה אחת, אבל 17 סלי שדה ב-70% אדירים), 5 ריב', 5 אס'. לונזו והולידיי (7 ריב', 4 חט') קלעו 15 כל אחד. הארט הוסיף 14 נק' ו-7 ריב'. פרנק "ביי פייס" ג'קסון וג'יי ג'יי קעקועים רדיק קלעו 12 כ"א.

ממפיס גריזליס (5-1) – יוסטון רוקטס (3-4): 107-100

במשפט אחד – דווקא בלי ווסטברוק, הארדן נתן משחק שהזכיר את השנה שעברה, עם אותה תוצאה.

רבע ראשון: הארדן עם סחיטת עבירה, הארדן עם שלשה, הארדן עם עוד שלשה (כשמהצד השני קצת וולנצ'יונאס והרבע מוראנט שעוד יהיה יופי של שחקן, אם הוא לא כבר).

רבע שני: דווקא מתחיל טוב בממפיס עם קלארק הרוקי, מוראנט הרוקי וג'יי קראודר הלא רוקי, אבל אז הארדן עם לייאפ, ועוד חדירה, ועוד סחיטת עבירה ועוד ליי אפ, אסיסט להאוס ואז עוד שלשה, והמשחק אמנם צמוד אבל ברור לחלוטין שהוא עומד בסימן האיש והזקן.

רבע שלישי: שוב, ממפיס פותחת טוב ועולה ליתרון עם מוראנט, וולנצ'יונאס וקראודר, אבל… הזקן מגיע, שלשה ופלואטר שמחזירים את היתרון ליוסטון. ועם עזרה של מקלמור במשחק מעולה מבחינתו, יוסטון יורדת לרבע האחרון עם יתרון מבטיח בן 8 נקודות.

ברבע האחרון מקלמור וגורדון שומרים על יתרון בן 10-12 נקודות, והארדן חוזר בשביל להבטיח אותו בשש הדקות האחרונות. מוראנט ודילון ברוקס עוד מנסים להחזיר את ממפיס למשחק, אבל שלשה של הארדן עם דקה וחצי לסיום סוגרת את המשחק למעשה.

יוסטון: הארדן עם 44 נק', 10 ריב', 6 אס', 2 חט', ואפילו 7-16 מהשלוש שזה לא משהו, אבל מדהים עבור הארדן העונה. עוזרים לו כאמור אריק גורדון (3-9 מהשלוש) עם 16 נק', מקלמור (3-10 מהשלוש) 12 נק', דנואל האוס (2-9 מהשלוש) עם 15 נק', וקפלה עם דאבל דאבל של 10 נק' ו-13 ריב'.

אצל ממפיס, ובכן, אולי הדגשתי את כל החטאות השחקנים של יוסטון מהשלוש אבל הם בכל זאת סיימו עם 50\17 מהטווח. אבל ממפיס… אוי ממפיס, זרקו חצי מהזריקות (25) וקלעו רק שלוש מהן, כשהגדיל לעשות דילון ברוקס עם 0-7 מהטווח. כך או כך, הקלעים הבולטים היו מוראנט עם 23, 5 ריב', ו-6 אס'. דילון ברוקס עצמו עם 17. ואילו קבקולו, טיוס ג'ונס ו-וולנצ'יונאס קלעו 41 נקודות ביניהם, כשהליטאי גם מוסיף עשרה ריבאונדים.

מינסוטה וולבס (2-4) – מילווקי באקס (2-5): 134-106

במשפט אחד: דיוינצ'נזו הגיע כ-MVP של פיינל פור המכללות ולא עשה כלום בעונת הרוקי. אבל יש מצב שמתפתח כאן שחקן.

והאמת היא שהמצב פשוט, קבוצות שמצליחות לעצור את יאניס נותנות לעצמן סיכוי מול מילווקי. אבל קבוצות שממש לא מצליחות לעצור את יאניס, ובנוסף גם נותנות לקריס מידלטון ולדיוינצ'נזו לעשות מה שהם רוצים, לא באמת יכולות. ואמנם זה המשחק השני ברציפות שקא"ט מפסיד בגלל ההשעיה (וחובה לציין שדג'נג לא כזה גרוע כמחליף), אבל עדיין – הניצחון כאן לא היה מוטל בספק, לפחות במחצית השנייה.

המשחק התחיל בסימן מילווקי בזכות שני הגארדים שלה, בלדסו ומידלטון, שהובילו את הקבוצה ל-21-11 מבטיח. אבל בהמשך מינסוטה בהחלט חזרה למשחק בזכות וויגינס וקובינגטון, שהשאירו את הזאבים במשחק גם ברבע השני למרות התעוררות של יאניס. מה שגמר את המשחק היה הרבע השלישי, ובעיקר ארבע הדקות הראשונות, בהן יאניס ובעיקר מידלטון הובילו את הבאקס ליתרון מבטיח בן 21 נקודות. קולות חזרה רפים של מינסוטה הושתקו עם 5 נקודות מהירות בדקת הסיום של הרבע השלישי של מי אם לא – האיש מהכותרת, דיוינצ'נזו החמוד. הרבע האחרון היה לכאורה לפרוטוקול בלבד, אבל למעשה נועדו בשביל לתת את הבמה לאמריקאי ממוצא איטלקי של מילווקי שגם נתן את הארסנל כולו, וגם הראה שלמילווקי יש על מי לסמוך מלבד הכוכבים הגדולים שלה, בניצחון קליל למדי.

מילווקי: יאניס 34 נק', 15 ריב', 6 אס' (14 מ-19 מהשדה). מידלטון 26 נק', בלדסו 22 נק', 9 ריב', 6 אס', ודונטה דיוינצ'נזו עם 17 נק', 3 שלשות (מ-4 נסיונות) ו-7 ריבאונדים.

מינסוטה: וויגינס (7\4 מהשלוש) 25 נק'. קובינגטון עם 15 נק', ג'ורדן בל עם 12 ו-6 ריב'. נפייר (4 חט'), דג'נג וטיג קלעו 10 כ"א.

פניקס סאנס (2-5) – פילדלפיה 76 (1-5): 109-114

במשפט אחד: מחצית שנייה ענקית של דווין בוקר, ופניקס ממשיכה להיות אחת מהפתעות העונה במשחק צמרת מפתיע.

זהו, כבר אין יותר בלתי מנוצחות כשגם פילדלפיה נטולת אמביד מפסידה היום למרות משחק מעולה של שלושת כוכביה (כלומר, פרט לאמביד) במחצית הראשונה. בכלל, למרות מחצית ראשונה באמת טובה של הקבוצה – האמת צריכה להיאמר והיא שפניקס המפתיעה הצליחה לשמור את עצמה קרוב קרוב, על מנת ליצור את ההפתעה במחצית השנייה. בכלל, המשחק התחיל דווקא עם ריקי רוביו וארון ביינס שהעלו את פניקס ליתרון ראשון בן 8 נקודות (15-23), אבל דקות טובות של ריצ'רדסון ובעיקר הורפורד יצרו מיני מהפך ופילי ירדה להפסקה הראשונה ביתרון קטן. יתרון אותו היא שמרה גם ברבע השני עם טוביאס האריס, קורקמאז במשחק מדויק למדי (קורה לו 4-5 פעמים בעונה) ובעיקר הורפורד באחד המשחקים הטובים והמדויקים שאני זוכר ממנו בשנים האחרונות שמרו כאמור על יתרון מינימלי גם במחצית.

אבל המחצית השנייה כבר הייתה סיפור אחר לגמרי כש-9 נקודות מהירות של בוקר הפנומנלי מורידות את ההפרש ל-3 בלבד ושלשה אדירה שלו עם חמש דקות לסיום הרבע משווה את המשחק ומסמנת את שינוי המומנטום גם אם המשחק המשיך להיות צמוד בהמשך. אבל אם במחצית הראשונה זה היה צמוד עם יתרון קל למזרחית, הרי שהשלשה הזאת כאמור הפכה מומנטום, והמשחק אולי המשיך להיות צמוד אבל עם יתרון קל למערבית. הורפורד המשיך לעשות הכל, אבל בוקר ורוביו (גם הוא במשחק גדול) היו שם כל פעם בשביל לתת עוד איזה סל או שניים ויתרון קטן לקבוצה שלהם. שלשה של קורקמאז עוד צמצמה את התוצאה עם 3 שניות לסיום ל-3 נקודות, אבל זאת הייתה שירת הברבור.

קלעו לסאנס: בוקר עם 40 נקודות (15 מ-19 מהשדה!!), רוביו עם 21 נק', 7 ריב' ו-10 אס', ביינס קלע 15 (שלוש שלשות), 7 ריב' ואפילו 6 אס' מפתיעים, וקלי אוברה שמשחק את הכדורסל הכי אחראי שלו בקריירה הוסיף 14.

בפילדלפיה, הורפורד כאמור עצום עם 32 נקודות ו-5 שלשות. טוביאס האריס עם 24 ו-10 ריבאונדים. קורקמאז הוסיף 4 שלשות בדרך ל-20 נקודות. סימונס אמנם חטף את הכדור לא פחות משבע פעמים, אבל קלע רק 6 נקודות, שזה פשוט לא מספיק.

גולדן סטייט ווריורס (5-2) – פורטלנד טרייל בלייזרס (4-3): 118-127

במשפט אחד – יש מצב שהפציעות של קליי וסטף (ודריימונד וראסל… נניח) הן הדבר הכי טוב שקרה לווריורס בטווח הרחוק.

הכירו את אריק "זאק רנדולף עם שלשה" פסקאל. ואת קיי "לא רק קנדריק נאן יכול" באומן. האמת היא שאני מאד מאד סקפטי לגבי השני, אבל הראשון… הראשון נראה כמו חתיכת גניבה וזה לא המשחק הראשון. פסקל נראה כמו מישהו שעשוי להיות אחד הגבוהים הטובים בעשור הקרוב. הוא אמנם כבד למדי, אבל הוא חזק להחריד, יש לו טאץ' מצוין מתחת לסל, והוא מקנח בכך שהוא ממש לא קלעי רע מהשלוש. נמוך קצת, אבל לא נורא. הבחור נתן משחק מפלצתי של ממש ונראה כמו כוכב עצום, כשהבחירה ה-41 בדראפט האחרון עוד יכול להתברר כשותף הגדול של דריימונד גרין בשנים הקרובות בקו הקדמי של הקבוצה.

אז אפשר להגיד שאין ואקום בכדורסל, אבל העובדה היא שגולדן סטייט גם ניצחה את המשחק, ועשתה את זה מול מי שהתמודדה מולה בגמר המערב האחרון ולא נחלשה בהכרח מאז. היא עשתה את זה מול קבוצה במשחק שיא של הכוכב הגדול שלה, דיים לילארד, והיא עשתה את זה לא רק בגלל יופי של משחק של כמה שחקנים אלמוניים לחלוטין אבל גם בגלל שסטיב קר הוא יופי של מאמן.

כבר ברבע הראשון פסקאל היה בכל מקום עם 17 נקודות כשבצד השני, לילארד, הוד ו-וויטסייד שומרים על פורטלנד באיזון יחסי עם הלוחמים. איזון מפתיע יש לומר. הרבע השני כבר נראה טוב יותר עבור הפייבוריטית מאורגון אך למרות דקות מעולות של לילארד, הרי שמשחק חלש של סי.ג'יי מקאלם לא אפשר לפורטלנד לברוח.

אבל כמו במשחקים אחרים היום (הניצחונות של מילווקי ופניקס), גם כאן המחצית השנייה הייתה כבר סיפור אחר, פסקאל המשיך להיות גדול אבל פתאום גם קאולי סטיין ניסה להראות שהוא לכאורה הגבוה הבכיר של הקבוצה וכשבאומן מוסר וקולע פלואטרים, לפורטלנד פשוט לא היו תשובות. הסקנד גארדים של הפיינאליסטית, פול (איזה שחקן חסר אלגנטיות…) וברקס, המשיכו לתת לווריורס יתרון קטן גם ברבע האחרון כששלשה עצומה של מי אם לא, אריק פסקל, עם חמש דקות לסיום מרימה את הקהל ונותנת לגולדן סטייט יתרון בן 8 נקודות. מקאלם סוף סוף התעורר בדקות האחרונות ועוד ניסה לעשות משהו אבל דאנק מהדהד במיוחד של איש המשחק (פסקל) והווריורס יוצאים לא רק עם ניצחון מבטיח, אלא גם – חשוב הרבה יותר – המון תקווה להמשך.

קלעו לגולדן סטייט: פסקל 36 נק' (4 מ-6 מהשלוש) ו-13 ריב', באומן 19 נק', 8 אס'. דמיאן לי ופול עם 16 נק' כ"א, ברקס עם 13 ו-ווילי קאולי סטיין הוסיף 10 נקודות.

בפורטלנד היה זה בעיקר דיים עם 5 שלשות ו-39 נקודות. וויטסייד הוסיף 22 נק' ו-11 ריב', מקאלם (במשחק חלש פרט לסיום) וסימונס קלעו 14 כ"א וחזוניה הוסיף 11. יצוין גם שרודני הוד היה מחריד עם 1 מ-8 מהשדה בדרך ל-4 נקודות בלבד.